ט״ו באב: כיצד נשמור על האהבה באמצעות תקשורת מקרבת?
המאמר פורסם במקור באתר Somebuddy ובאינסטגרם
מאת עדי אור , מטפלת זוגית, משפחתית ופרטנית (טו באב תשפ"ב) 2022 יוני
למה חשוב לנו כל כך להשקיע בתקשורת הזוגית ? מה התפקיד שלה בזוגיות וכיצד נוכל לשפר אותה ובכך לשפר את איכות הקשר הזוגי?
התקשורת היא לב ליבו של הקשר האנושי. היא המפתח לכל מערכת יחסים מהפשוטה ביותר למשל, קניית ממתק בדוכן ועד המורכבת ביותר – מערכת יחסים זוגית. תקשורת משביעת רצון ומיטבית חשובה כדי לספק יחסים איכותיים בכלל ובמיוחד בקשר זוגי.
תקשורת מחברת פתוחה ונקיה שבה יש שיתוף , הבנה ותמיכה – נותנת מענה וממלאה צרכים רגשיים חשובים של שייכות, תחושת ערך, אמון וביטחון בקשר.
מפגישות עם זוגות רבים בקליניקה עולה, כי אחד הנושאים החשובים והמאתגרים שחוזרים על עצמם בחיי הזוגות – הוא נושא התקשורת. הדבר מתייחס לאיכות התקשורת, סוג התקשורת והאסטרטגיה שהיא דרך הפעולה שבה אנו בוחרים לפעול, להביע רגשות, מחשבות, צרכים ורצונות .
- מה מרחיק ומה מקרב בתקשורת? ממה כדאי להימנע ולהוציא מחיינו הזוגיים ובכלל ומה כדאי לאמץ וליישם?
מארשל רוזנברג פסיכולוג ואיש חינוך יהודי אמריקאי ,פיתח את השיטה לשפה חדשה – תקשורת לא אלימה NON – VIOLENT COMMUNICATION ובכינוייה החדש תקשורת מקרבת. הוא השתמש במטאפורות מעולם החי:
"שפת התן" – לשפה שבה אנו משתמשים בהאשמות, הכללות, שיפוטיות, ביקורת, בוז, דרישות, איומים , ניתוחים, תוויות וכדומה . שפה שבה יש שיפוטים של אשם/לא אשם , בסדר/לא בסדר/ ובושה. סוג תקשורת פוגעני כזה, חוסם את תהליך ההקשבה ומביא את האדם מולנו להתגוננות, התנצחות ועלבונות הדדיים.
לעומת זאת "שפת הג'ירף" – הינה שפה שבה אנו מביעים רגשות וצרכים בצורה בהירה, ולא פוגענית – מתוך אמפתיה והתחשבות גם ברגשות ובצורכי הזולת. זו היא תפיסה שמכוונת להבנה מתוך חמלה – "שמתחת לכל צרחה קיים צורך". תפיסה שמחפשת לראות ולהבין את הצרכים שלי ושל האחר, כמו כן להבין שכל מחשבה, מעשה והתנהגות הוא ניסיון לענות על צורך לא ממומש.
- נתמקד בהצעות ליישום לשיפור התקשורת מתוך אותה תפיסה
"שהטוב שלך הוא הטוב שלי"
למדו להשתהות – בכל מחלוקת או סיטואציה אנו פועלים מתוך הדפוס האוטומט שלנו ובעקבות הפרשנות שלנו לאותה סיטואציה – מתוך אותו מקום המושרש בנו של "בסדר/לא בסדר" . דפוסים שיכולים להיראות כמו הרמת קול, עוקצנות, התעלמות, ביקורת ועוד . עצרו את האוטומט לפני שתגיבו.
התבוננו וחשבו – האם הפרשנות שלי לסיטואציה היא האמת המוחלטת? מה בדיוק קשה לי? האם אני מחובר לעצמי? למה באמת אני זקוק? האם ההתנהגות האוטומטית שלי באמת עונה לי על הצורך? האם היא מובילה לתוצאה הרצויה שלי?
- זהו את הרגשות לימדו לבטא אותם – לימדו להבחין בין מחשבות לרגשות ממשיים.
מילים כמו : "אני מרגיש ש…אתה צריך לדעת יותר טוב ממני" , "אני מרגישה כאילו אני חיה עם אוטיסט", כינויי שם אני, אתה, הוא/היא כמו: "אני מרגישה שאני תמיד עושה הכל בבית", "אני מרגישה שהוא עוזר רק כשמתאים לו" , "אני מרגישה שמתעלמים ממני". – כל אלו אינם מבטאים רגשות , כי אם מחשבות או איך שאנחנו חושבים שאחרים מגיבים אלינו.
משפטים כמו "אני מרגישה נבגדת", "אני מרגיש מרומה", "אני מרגישה נטושה" – גם הם מבטאים מחשבה, וייחוס כוונות למעשיו של האחר.
. רגשות ממשיים מתייחסים לרגשות ספציפיים מבלי לייחס כוונות לאחר. " אני מרגישה מופתעת מזה", "אני מרגיש מתוסכל במצבים כאלו", "אני מלאת הערכה על…", "אני מרגיש מודאג" . קיימים ברשת בנקים של רגשות כמו רגשות הקשורים לשמחה, התפעלות, התלהבות, הערכה, הודיה ,הכרת הטוב, כמו כן לרגשות של דאגה, פחד, עלבון ועצבות.
פתחו אמפתיה –כלומר: היכולת להיות עם בן/בת הזוג איפה שהוא. היכולת להבין את המחשבות, הרגשות, החוויה והצרכים של האחר, מבלי לנסות להקטין, לתקן או לטשטש את הרגשות. פשוט להיות עם בן/בת הזוג. יכולת זו מצריכה הקשבה אמיתית מתוך מקום מתעניין. משפטים אמפתיים כמו: "אני רואה כמה כואב לך", "אני יכולה לתאר לעצמי כמה מאמץ השקעת", "האם יש משהו שאני יכולה לעזור?, " אז חשוב לך ש… " .
הקשיבו לבן/בת הזוג מתוך מקום סקרני – הקשיבו לרגשות של בן/בת הזוג ונסו להבין מה הכאב שלו? למה הוא זקוק כרגע? : לתמיכה? עידוד? חיבה? אופטימיות?… כל זאת מבלי לתת עצות ,הסברים, פתרונות, פרשנות או ביקורת . ניתן לשאול את בן הזוג " מה הרגשת אז?", "מה חשבת?", למה התכוונת כשאמרת…?", "מה היה בזה שפגע בך?".
- זהו את הצרכים שבעומק הרגשות – על פי מארשל רוזנברג לכל בני האדם ישנם צרכים משותפים והם למעשה צרכים אוניברסליים.
הצרכים הללו הם המנוע שנמצא מתחת להתנהגויות של האנשים.
פעמים רבות האסטרטגיה (דרך הפעולה) שבה פועלים על מנת להשיגן – לא באמת ממלאות את הצרכים שלנו , ולעיתים יש להן מחיר כבד עבורנו.
כל הצרכים חשובים באותה מידה, לעיתים יהיה באדם צורך אחד שחי בו יותר . למעשה, "הצרכים הינם השער לכמיהה בתוכי".
אם נדע להביע את הצרכים שלנו – יש סיכוי שהם יתמלא. יחד עם זאת, עלינו לקחת בחשבון, כי לא תמיד בן הזוג יכול להיענות או למלא את כל צרכינו.
לכן חשוב שתזהו את הצורך שבשמו אתם פועלים ותבטאו אותו בשיחה עם בן/בת הזוג. האם זה צורך בהערכה? צורך בביטחון? צורך בנראות? במשמעות? בניקיון? בעצמאות? .
כמו: במקום "את קרה כמו קרח " – " "אני זקוק לחום ואהבה", במקום "אתה לא מעריך מה שאני עושה…" – "אני זקוקה שתעריך את מה שאני עושה בשבילך" , במקום "אתה מרוחק" – " אני זקוקה לקרבה" , במקום "הבית כל הזמן בלגאן" –"חשוב לי שהבית יהיה מסודר" , "מאד חשובים לי הסדר והשקט במרחב המשפחתי".
דברו בשפה חיובית
עברו מתלונה לבקשה – אחת הדרכים לעבור מתלונה לבקשה זה היכולת להגדיר אותה בהווה. נסחו את הבקשה בשפת פעולה חיובית, בהירה וקונקרטית .
לנסח במדויק מה באמת אנחנו רוצים מאחרים כדי למלא את הצורך המסוים. לדוגמה: במקום "נמאס לי להיות העבד של הבית ולנקות כל הזמן…" – " מטלות הבית מכבידות עלי, אשמח /יעזור לי שנביא עזרה חיצונית". במקום " אתה כל הזמן נמצא בעבודה או בעיסוקים שלך" – " הייתי רוצה /הייתי שמחה שתבלה איתי לפחות פעם אחת בשבוע".
- עברו מדרישה לבקשה – במקרים רבים אנו משתמשים בדרישה על מנת למלא את מבוקשנו.
פעמים רבות אנו תוקפים, מענישים או מעוררים רגשות אשמה אצל אחרים. אנחנו לא זוכרים כי, קיים חופש בחירה לבן/בת הזוג.
כיצד נדע אם הבקשה היא דרישה או בקשה? על-פי הדרך שבה יגיב המבקש. כאשר הדובר מגיב בביקורת או בשיפוטיות – זו דרישה. לדוגמה: בן הזוג פונה לבת זוגתו " אני הייתי רוצה שתלכי איתי לסרט הערב" , בת הזוג "הייתי שמחה לבוא רק שאני מאד עייפה, אולי תמצא מישהו אחר ללכת אתו?", תגובה שהיא למעשה דרישה " אם היית אוהבת אותי, הייתי באה איתי הערב לסרט". הסרוב מתפרש כדחייה . דרישות יכולות להיות מובעות בצורה ישירה כמו: " אני רוצה תסדר את הניירת שלך עכשיו". במקום : "יש לי צורך בסביבה מסודרת, זה יוצר אצלי רוגע במיוחד כשאני חוזרת עייפה מהעבודה. מאד יעזור לי כשאני מגיעה מהעבודה שהשולחן יהיה ללא ניירת. אתה מוכן לעשות את זה?"
התמקדו בחיובי – התמקדו במה הייתי רוצה לעשות במקום במה שלא בסדר בעצמי או באחרים , או במה שהשתבש. דרך זו מסייעת ליצור גישה נעימה ושלווה לכל סיטואציה , במקום הגישה הביקורתית, המאשימה והשיפוטית.
המטרה בתקשורת מקרבת היא ליצור מערכת יחסים המבוססת על כנות ואמפטיה , כאשר הכמיהה להתחשב בצרכים וברגשות של כולם.
"היו אתם השינוי שאתם רוצים לראות בעולם" (מהטמה גאנדי)
חג אהבה שמח !